לבושתי אני רואה שהפעם האחרונה שפרסמתי פוסט היתה לפני כשנתיים.
עם זאת, אני שמחה לכתוב כי בינתיים מצאתי פתרון לבעיה שהצגתי בפוסט האחרון: איך לגרום לבננות להבחיל.
את ה״שיטה״ הזו גיליתי במקרה, לאחר שאשכול בננות בוגר שגדל בדיוק מעל בריכת הדגים שלי פשוט קרס לתוכה עקב משקלו האדיר. לאחר ששליתי אותו מתוך הבריכה הנחתי אותו לידה, בהנחה עצובה שאאלץ לפנות את כל האשכול הגדול אך הירוק הזה עם שאר הגזם. שבוע לאחר מכן, כשבאתי כדי להוציא אותו עם שאר הגזם ראיתי שהבננות הבשילו והן צהובות ומעט רכות. כמובן שטעמתי אותן. טעמן היה נפלא.
לאחר המקרה הזה ניסיתי לבצע כל מיני ניסויים כדי להבין את טיב היחסים בין הבננות למועד קטיפתן וכל מה שבאמצע.
ובכן, אלה הם הממצאים עד כה: את הבננות ניתן ״לקטוף״ בהדרגה, עדיף מהאשכול העליון ביותר ומטה, משום שהוא הבוגר ביותר. כל אחד מהאשכולות שנקטף צריך להשאר בחוץ מספר ימים. מנסיוני מספיקים 3-7 ימים (כתלות בגודלו, בצבעו ובמצבו בעת הקטיף, וכמובן גם במזג האוויר). עדיף להשאיר אותו באזור מוצל יחסית ומאוורר. אפשר עם קצת שמש, אבל לא שמש קופחת ובוודאי לא להרבה שעות, זה לא דשא.
זה לא עבד בתוך הבית ובוודאי שלא במקרר.
ניסיתי לשים בננות בכל מיני מקומות בבית, במקרר, על השיש, עם או בלי ירקות/פירות אחרים, ושום דבר לא עבד טוב כמו להשאירן בחוץ, במקום מוצל ומאוורר היטב.
לסיכום, כדי להינות מבננות טובות וטעימות יש לקוטפן כאשר הן עבות בשר אך עדיין ירוקות, להשאירן בחוץ במקום מוצל ומאוורר עד שהן מקבלות גוון צהוב ומתרככות מעט.
ניתן לעשות זאת לכל כפה של בננות מתוך האשכול בנפרד, כדי להינות מהבננות לאורך זמן ובלי להבחיל את כולן בבת אחת ולחלק הכל לשכנים.
אגב, גם בננות שעברו תהליך דומה אך לא הצהיבו, היו טעימות כאשר הן התרככו, אם כי היה קשה לקלף אותן.
אגב, גם בננות שלא הצהיבו אך התרככו היו טעימות לאחר אותו ״טיפול״, אם כי היה קשה לקלף אותן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה