בננות מבוקעות והרוסות

היום, אחרי חודשים של המתנה, סוף סוף קטפתי (אם אפשר לקרוא לזה קטפתי) את הבננות שלי.
לצערי לא שמתי לב שהן כבר נבקעו והתייבשו מבפנים, וחלקן נאכלו לאחר שנקבעו, ככל הנראה ע״י חלזונות.
הבננות עדיין היו ירוקות. לשווא חיכיתי שיצהיבו.
היום החלטתי לחתוך את האשכול העליון ולתת לו להבחיל ולהצהיב בבית, וכך למעשה גיליתי שכל הבננות הרוסות.
ממש חבל.
הייתי צריכה לקטוף אותן בעודן ירוקות כבר לפני שבועות רבים כנראה.
טוב, אין מה לבכות על חלב שנשפך. בשנה הבאה אזכור זאת ואקטוף בזמן. 

תות ארוך

בפוסט הקצר הזה אני רוצה להחמיא לעץ התות הארוך. ככלל, לאו דווקא עץ התות הארוך שבגינתי.
נטעתי אותו לפני כשנתיים, אחרי כמה שנים שרציתי אך דחיתי את קנייתו, והאמת - הוא לא מאכזב.
קניתי את העץ במשתלת ולך, שם הסבירו לי שאפשר לקבל מספר מחזורי פרי בשנה אם מקפידים לגזום את העץ שוב ושוב.  ובכן, אני ממושמעת וכך עשיתי ואכן מספר שבועות לאחר כל גיזום קיבלתי פירות חדשים וטעימים.
השבוע נהניתי מעוד כמה פירות, ולמעשה כבר מספר חודשים כל כמה שבועות יש פירות על העץ. פשוט נהדר.

כרגע לא אוסיף פירוט אך אני מבטיחה להשלים פרטים מתי שהוא בעתיד.

בינתיים אסתפק בקישור לדף העץ באתר משתלת ולך. תהנו.

http://www.fruit.co.il/fruit/forms/Item.aspx?id=5Namc11u0y0%3d

משתלת ענף הזית

לפני מספר ימים רציתי לבדוק משתלה חדשה שהמליצו לי עליה, אך כשהגעתי היא היתה סגורה.
בדרך הביתה עצרתי במשתלה אחרת שראיתי (נו, כבר הייתי בדרך והיה לי רצון וכוונה לקנות צמחים....).

המשתלה שנכנסתי אליה נקראת ״ענף הזית״ והיא ממוקמת ממש מול מושב מאור.
המשתלה לא הותירה בי רושם טוב.

ראשית, על אף צמח לא היה רשום שם ורק על מעטים היו מחירים. שתילים בכוסיות לא היו שם, רק בעציצים גדולים.
הטיפול בצמחים נראה חובבני וללא אהבה אליהם. הצמחים נראו ״עייפים״ ולא רעננים. במיוחד סבלו שם מספר סחלבים. חלקם עמדו באיזור עם שמש ישירה ועליהם נצרבו בשמש. חלקם עמדו בתוך צלחות מלאות מים וכבר כמעט ונרקבו, אחרים סתם הונחו בצפיפות מוגזמת בתוך קרטון. בקיצור - לא יחס נאות לצמח היפה והאצילי הזה.
עם זאת, מצב הסחלבים הרעוע דווקא הועיל לי. את הסחלבים שסיימו פריחה והיו בדרכם הבטוחה לעולם שכולו טוב הם מכרו ב- 60 שקלים בלבד. אחד הסחלבים שקניתי היה עם 4 ענפי פריחה. אמנם הפרחים כבר נבלו, אך השתיל עצמו גדול ומפואר, ומחירו מצחיק.

יוצאי דופן היו שתילי הפיטנה (פלומריה) שלהם. הם מחזיקים מינים וצבעים רבים של העץ היפהפה הזה, כאשר על כל עץ רשום צבעו ועל חלקם גם גודל הפרח (אם הוא גדול או קטן). השתילים נמכרים אמנם רק גדולים, אבל במחירים לא גבוהים בכלל, אפילו נמוכים ביחס לגודל ומראה השתילים. השתיל הכי קטן של פיטנה הוא כבר ממש עץ צעיר ועולה 180 שקלים.

חוץ מזה אין לי עוד הרבה מה להוסיף. משתלה סתם. למל״מית. אבל גם בה הצלחתי למצוא ״מציאות״ כמו הפיטנות והסחלבים. באופן מיוחד ממש לא הייתי ממליצה לנסוע למשתלה, אבל אם אתם על הדרך אזי שווה לבדוק אם יש שם משהו מעניין. 

מיטב פירות וירקות גני

בימי שישי בבוקר אני אוהבת לעשות סיבוב בגינה ולראות מה אפשר לקטוף היום.

הנה תמונות מהקטיף של השבועות האחרונים (כשזכרתי לצלם).
בתמונות אפשר לראות ענבים, לימונים, ספוטה שחורה, פלפל אדום, חציל, מלפפונים, צנוניות, אשכולית אדומה, ספוטה לבנה, פסיפלורות וקרמבולות.

אין כמו פירות או ירקות טריים ישר מהגינה. אורגניים כמובן. אני לא נותנת להם כלום מעבר למים. 

הענבים מזן איזבלה. מתוקים, מדהימים, אבל עם גרעינים. לי זה לא מפריע. הם כ״כ טעימים שאפשר להתמכר אליהם.
החצילים בתמונות הם בלאדי. יש לי גם מזנים אחרים, כמובן. 

הפלפל האדום (בתמונה האמצעית) הוא פלפל מתוק, לא חריף. פשוט ייבשתי זרעים של פלפל כזה שקניתי בסופר וזרעתי. הוא טעים להפליא. הילדים אוהבים לאכול אותו כמו שהוא, ממש לנגוס בו כאילו היה תפוח.

ספוטה לבנה

בתקופה זו מבשילה הספוטה הלבנה.

הספוטה הלבנה הינה פרי עגול, ירקרק-צהבהב, בגודל ובמראה המזכירים כדור טניס.
טעמו הוא כשילוב של תמר ואגס, במרקם של בננה. הוא מכיל מספר גרעינים (או שאולי זה בעצם חרצנים) גדולים למדי המזכירים בצורתם את גלעין המנגו.

העץ יפה וקטן. עליו מזכירים את עלי השיפלרה.

עץ הספוטה הלבנה בגינתי הוא בן 5 או 6 שנים לערך. זו השנה השלישית שהוא מניב פרי, אך השנה הראשונה שהוא מניב כמות פירות מכובדת. 

אחת הבעיות שאנו נתקלים בהן בעצי פרי רבים ולא פסחה גם על הספוטה הלבנה היא מתי לקטוף את הפרי. אם קוטפים מוקדם מדי אזי הפרי עדיין לא טעים. אם לא קוטפים בזמן וממתינים אזי הפרי נושר מהעץ ומרקיב על הקרקע.

ישנן שלוש שיטות בהן אני נעזרת על מנת לדעת מתי לקטוף פירות:
1) כאשר ציפורים מתחילות לנקר את הפירות זה בד"כ סימן שהפירות על העץ בשלים וטעימים מספיק.
2) אם נוגעים בפרי בעדינות והוא משתחרר מהענף ונשאר ביד אזי הוא מוכן ומזומן שינגסו בו.
הכללים האלה לא בהכרח נכונים לכל עצי הפרי, אך לרוב הם עובדים. במקרה של הספוטה הלבנה הם עובדים יפה.
3) אם פירות מתחילים לנשור מהעץ.

פירות הספוטה הלבנה רגישים לעקיצות זבובים. אני לא עשיתי כלום נגד זה. הפירות אצלי גדלים אורגניים לחלוטין. הם מקבלים מים בלבד, ללא שום דשן ו/או ריסוס.
את הפרי, שכפי שרואים בתמונה, יש בשפע, אנו חותכים לפני שאוכלים. מסירים אזורים נגועים ונהנים מפרי טעים ובריא.
את הפירות מומלץ לשמור במקרר, אחרת הם נרקבים מהר.

מצ"ב תמונה של אשכול פירות על העץ, רגע לפני שהם מבשילים ומתחילים להקטף או לנשור.

אשכול פירות ספוטה לבנה על העץ, רגע לפני ההבשלה 

להלן קישורים למספר אתרים של משתלות המציעות ספוטה לבנה:
משתלת אוהד ברמות השבים
משתלת משה ולך בגן השומרון
משתלת חסקלברג בכפר ויתקין
משתלות יגור
משתלת ריחן בצומת חורשים
משתלת גבעת ברנר

משתלות רבות נוספות מוכרות את העץ. אלה רק הגדולות והידועות. שאלו את המשתלה הקרובה לביתכם, תתפלאו לשמוע שברבות מהמשתלות "הרגילות" גם ניתן למצוא את העץ.
תהנו.

שיטה למניעת ריקבון צמחים בגינה

השבוע קניתי במשתלה מספר צמחים חסכוניים במים.
לכאורה זה מאורע משמח ומעיד על קלות הטיפול בצמח. ובכן, זה אכן כך, כל עוד הצמח שתול בעציץ. הבעיה מתחילה כאשר רוצים לשתול צמח כזה באדמה ובחורף האדמה רוויה במים והצמח נרקב ומת.

אז השבוע, כאשר קניתי את הצמחים הסביר לי צוות המשתלה שניתן להתגבר על הבעיה בעזרת טוף. כאשר שותלים את הצמח, כך הסבירו, יש לחפור בור גדול מגודל העציץ ולמלא את הנפח העודף בטוף, כך שהמים העודפים ינוקזו דרך הטוף ולא ירקיבו את שורשי הצמח.

ובכן, אני מצרפת תמונות של שלושה צמחים שונים ששתלנו באופן הזה (בעלי היקר שתל עבורי את הצמחים).
אעדכן בהמשך האם השיטה עבדה או לא.
כמובן שיש לקחת בחשבון שאם אחד הצמחים לא נקלט היטב יכולות להיות לכך גם סיבות נוספות, אך בכל מקרה אני מקווה שהם יקלטו וישגשגו. לי זה נשמע מבטיח.

אדניום 

אנתוריון

ספתיפילום / ספטיפיליום

להחיות את הבלוג מחדש

לפני מספר ימים ביקרתי שוב ב״ארבל סחלבים״, מאורע שהזכיר לי שנטשתי את הבלוג שלי ולא כתבתי בו כבר חודשים.
התזכורת עשתה לי חשק להחיות את הבלוג מחדש.

בינתיים הרבה התחדש בגינתי הקטנה: הנחנו דשא, הקמנו בריכת נוי, עשיתי גינת ירק קצת יותר משמעותית ועוד. יש הרבה על מה לכתוב, אז אני מקווה להתמיד בכתיבה ולעניין את קוראיי.

שנה טובה!