גנים בוטניים

גנים בוטניים הם דבר נפלא בעיני.
בשנים האחרונות למדתי שכמעט בכל עיר גדולה שמכבדת את עצמה, בכל מקום בעולם, אפשר למצוא גן בוטני. לפעמיים אפילו שניים.

בשנים האחרונות ביקרתי בגנים הבוטניים בברוקלין, ניו-יורק, ב- Q-Gardens המפורסמים של לונדון, בגן הבוטני בקרקס, ונצואלה, ואפילו בגן הבוטני בקנדי בסרי-לנקה.
לפני מספר ימים נסעתי לוורשה למספר ימים. גם בוורשה יש גנים בוטניים, שניים, אבל לצערי הם היו סגורים בימים שביקרתי בעיר. דווקא היה יכול להיות מעניין לראות מה מציג גן בוטני בכפור ובשלג.
בכל מקרה - הנקודה שרציתי להדגיש היא שבכל מקום אפשר למצוא גן בוטני, גם במקומות הכי פחות צפויים.

פוקסיות

פוקסיה היתה פרח הרבה לפני שהיתה צבע. פרח ממש יפה יש לומר.
הפוקסיות פורחות באביב ולעיתים כבר בשלהי החורף. אם הן שתולות במקום קריר הן תפרחנה גם בקיץ, בצבעים מרהיבים ובמגוון אדיר.

בתקופת הפריחה אפשר לראות פוקסיות כמעט בכל המשתלות. בתקופות אחרות קשה מאוד למצוא אותן.
אבל הבעיה העקרית בקניית פוקסיות אינה למצוא אותן, אלא שברובן המוחלט הן נמכרות בעציצים גדולים יחסית ולכן מחירן נע בין 15-20 ש"ח ומעלה. מעטות המשתלות המוכרות פוקסיות בכוסיות.
יתרה מזאת, מרבית המשתלות אינן יודעות איזה זן הן מוכרות. משתלה שמכבדת את עצמה תדע בד"כ להבדיל בין הזנים הזקופים למשתפלים, אבל לא יותר מזה.

העמותה לפירות אקזוטיים בישראל

בתחילת השנה הצטרפתי לעמותה לפירות אקזוטיים. כן, יש דבר כזה. נשמע מצחיק, אבל קיים.

ביום שישי האחרון התקיים מפגש העמותה הראשון השנה. ביום חורף קשה, כשסערה מתחוללת בחוץ, נאספו מקבץ של כמה עשרות אוהבי גידול עצי פרי כדי לשמוע, להשמיע, להחליף חוויות ולטעום טעימות.
המפגש התקיים ליד צרופה (באיזור חוף הבונים) ואני התקשתי להאמין, כשראיתי את כמות האנשים שהגיעו עד לשם מכל קצוות הארץ, ביום הסוער הזה.

ארבל סחלבים, כפר הס

תקציר
בשלוש מילים: נהניתי מכל רגע.
הגעתי לחממה ביום שישי בבוקר, מתוכננת לבצע ביקור זריז, לראות רק אם זו משתלה ש"שווה" לחזור אליה, ותוך הבטחה לעצמי שאני הולכת לקנות לכל היותר סחלב אחד, הכי זול שאני מוצאת.
ובכן, שהיתי במשתלה כמעט שעה וחצי, יצאתי עם שלושה סחלבים (לא הכי זולים שמצאתי), ועם ידיעה ברורה שאני הולכת לשוב לשם עוד הרבה פעמים.
לאה, מנהלת המשתלה, קיבלה את פניי בפנים זוהרות וחמימות, כמי שנמצאת במקום שהיא הכי נהנית בו בעולם.
יום שישי היה יום קר והיא הכינה לשתינו תה. אח"כ סיפרה לי סיפורים על סחלבים, הראתה לי את אוסף הסחלבים הנהדר שלה ושל בעלה, והסבירה לי על גידול סחלבים ועל טבעם.
באמצע הביקור הגיע בעלה עם עדכונים לגבי ציוד שהם מחדשים, וגם ממנו זכיתי להסברים נוספים, הפעם על הפריית סחלבים.
הסתכלנו ביחד על תמונות של סחלבים באלבום שלאה צילמה, וכך זכיתי לראות גם סחלבים שאינם בפריחה בעונה זו. היה כיף.
אחרי סיבוב של כשעה וחצי בחממה יצאתי , בלית ברירה ועם טעם של עוד, כי כבר צריך להוציא את הילדים מהגן. אבל כמו שכתבתי בפתיחה: נהניתי מכל רגע.
בפסח, כך הבטיחה לאה, המשתלה נמלאת בשלל צבעים ופריחות, והמליצה שאבקר בתקופה זו. אני בטוחה שאגיע עוד לפני.
וליתר ביטחון, למרות שרציתי לקנות סחלב לחמותי, לא קניתי אותו בביקורי הראשון, כדי שתהיה לי סיבה רשמית לחזור...